חשיבותה של טעות
מי מפחד מהזאב הרע?
מכירים את המעשה האינדיאני הישן על שני הזאבים? סב חכם אחד סיפר לנכדו שבתוך כל אדם קיים מאבק מתמיד בין שני זאבים. האחד זועף, קנאי, תוקפני, פוגע, מתוסכל, מרגיש תמיד נחות ועסוק ברחמים עצמיים והשני - טוב לב, שמח, אופטימי, נוח לבריות ואוהב לתת ולעזור. הנכד חשב על דברי הסב ואחר כך שאל: מי מהם מנצח? ענה לו הסב החכם בפשטות: הזאב שאתה מאכיל.
ההורות המודרנית עומדת בסימן הפסיכולוגיה החיובית. אנחנו, ההורים, עושים ככל יכולתנו כדי להאכיל את "הזאב הטוב" של ילדינו - אנחנו משתדלים לזהות את התכונות החיוביות שלהם, את המעלות, היתרונות והכישורים הייחודיים, ולחזק ולהעצים אותם.
אנו נוטים להזדהות עם הילדים, לשמוח בשמחתם ולהתעצב כשהם עצובים, אנחנו ממהרים להציע להם מגוון פעילויות מעשירות כשהם חשים משועממים, מתכווצים בלבנו כשמעליבים אותם או כשהם לא מצליחים ליצור חברויות ונבהלים אתם כשהם נתקלים במחסומים ובדילמות.
התגובה הטבעית ביותר עבורנו היא למנוע מהם להתמודד עם הקשיים, הכישלונות והמכשולים אותם פגשנו בדרכנו, לייעץ להם מניסיוננו רב השנים כדי שלא יחזרו על טעויות שעשינו ולהציע להם את מה שבעינינו נראה כפתרון הטוב ביותר למצוקותיהם. האם זוהי הדרך הנכונה לאפשר להם לגדול להיות אנשים חיוביים ומוסריים, היודעים מה הם רוצים ופועלים כדי לממש את חלומותיהם? האם משמעותו של שביל ההורות החיובית היא להאכיל אך ורק את "הזאב הטוב" ולהעלים לחלוטין את ה"זאב הרע"?
אל תחסמו את הצינור
אמנם המונח חיוביות עלול לבלבל, אך גישת הפסיכולוגיה החיובית לא מאיינת את הרגשות השליליים וגורמת לנו לחייך, לשמוח ולרקוד ללא הרף. הכוונה היא לקבל בברכה את מכלול הרגשות, כולל השליליים, ולהתייחס אליהם באופן מחבק ומכיל, כאל כלי שניתן ללמוד ממנו ולגבש את אישיותנו באמצעותו. הטעויות והכישלונות, הבלבול, השעמום, התסכול והכעס, הם כלים התפתחותיים לכל אחד מאתנו – הורים וילדים. תארו לעצמכם את העולם הרגשי שלנו כצינור בו זורמים כל הרגשות. אם נמנע מילדינו אכזבה מכישלון, התמודדות עם קשיים, אחריות על טעויות, אנחנו חוסמים את זרימת הרגשות השליליים, יוצרים שכבות של משקעים, מצרים את היקף הצינור וכך – מונעים גם מהרגשות החיוביים להמשיך ולזרום בקלות. איך ייהנה הילד הנאה שלמה מהצלחותיו ומבחירותיו אם לא יטעם לעתים גם את טעמם הצורב של הטעות והכישלון? כשאנחנו מונעים ממנו לטעות, ליפול ולהיכשל, אנחנו חוסכים לו אי-נעימות אך במקביל, חוסכים ממנו את ההתנסות ומונעים ממנו מפגש אותנטי עם עצמו. הרגשות החיוביים הנפלאים הנובעים מגילוי עצמי, מבחירה ומעוצמה אמתית, יוצאים ניזוקים כאשר אנחנו מסדרים לילדינו מציאות נוחה מכפי שהיא באמת.
מה יותר חשוב – לקצור את פירות היוזמה העסקית או לשמור על חברות? באחת מחופשות בית הספר חיפש בני יונתן עבודה כמוציא כלבים לטיול. הוא החליט לתלות מודעות ברחבי השכונה. אחת השכנות הביעה התעניינות במודעה ואמרה שתתקשר. מאוחר יותר הוא שיתף את אחד מחבריו ביוזמה והם החליטו לפרסם את שירותיהם יחד ולהיות שותפים. הגיעה החופשה והשכנה המתעניינת פנתה ליונתן ובקשה שיוציא את כלבה. יונתן התלבט – השכנה התעניינה בשירות לפני שהחליטו הוא וחברו על שותפות. הוא החליט לצאת לבדו עם הכלב ולא לספר לחבר.
יום לאחר החופשה חזר יונתן נסער מבית הספר. הוא סיפר בכיתה בשמחה על העבודה בחופש, והחבר נעלב וקרא לו שקרן.
כשיונתן חזר מאוכזב ועצוב, לבי התכווץ. האם הייתי יכולה למנוע את מפח הנפש? האם היה זה מתפקידי כהורה להנחות אותו למה שבעיני נחשב נכון?
למרות ההזדהות והצער אני חושבת שלא. אני חושבת שטוב היה לתת לו לבחור לבד ולטעות בבחירתו. בעיני, תפקידי כהורה הוא להכיל את האכזבה, התסכול והכעס ולא למנוע אותם.
בחופשה הבאה החליט יונתן לחדש את היוזמה והפעם הוא החליט מראש – לשתף את החבר, גם כשהלקוחות מגיעים רק דרכו.
יונתן למד מהמקרה ובחר את בחירתו. הוא החליט שהחברות חשובה לו יותר מהרווח הכספי. הוא למד על בשרו את המחיר של בחירתו הקודמת והפעם בחר מתוך מודעות והכרות אמתית עם סדר העדיפויות שלו. אתם ודאי שואלים את עצמכם: אז מה המסר? אנחנו, ההורים, לא אמורים להנחות את ילדינו?
השאלה היא מהי ההגדרה של הנחיה הורית. כשילד מגיע להתייעץ אתנו, ההורים, אנחנו יכולים לעזור לו לזהות את כל האפשרויות, לחשוב יחד על היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן ואז, לתת לו להחליט.
זה בשפת אומנות ההורות להיות הורה מברר תנו לו להחליט גם אם לדעתכם הוא טועה, גם אם נראה לכם שהוא יכשל, ואם ייכשל – אתם תהיו שם כהורים, כדי להכיל ולחבק.
גם אם בזמן אמת זה קשה – חשבו על כך שאתם מאפשרים לילד להכיר את עצמו טוב יותר, לדעת מה הוא רוצה באמת, לברר בעצמו את מחירה של כל בחירה. לפעמים הוא ייפול – אבל הוא יקום חזק יותר, כי סמכתם עליו מספיק כדי לתת לו להיכשל ונתתם ל"זאב הטוב" שלו את הכוח לנצח באמת.