איך לגדל ילדים מצליחנים

​​כולנו רוצים לגדל ילדים מצליחים, ילדים עם כישורי חיים.​

ילדים שיהפכו להיות מבוגרים מאושרים, ינהלו מערכות יחסים בריאות, יהיו עצמאים כלכלית ויממשו את כישוריהם. את חלומה הוותיק של האם העברייה על רופא, מהנדס או עורך דין, מחליף חלום דומה על מנהל בכיר, סטארטאפיסט או ארכיטקט תוכנה. הילדים שאנחנו מגדלים היום הם המבוגרים המצליחנים של המאה ה-21.

אם אתם דוחפים את הילד להצלחה, מצפים למצויינות בכל תחום, מתקנים טעויות ומתגמלים רק הישגים, ייתכן שהילד שלכם יהפוך למבוגר מצליח, אבל ההצלחה הזו תגבה מחיר יקר. הילד שלכם לא יחוש שלגיטימי לטעות, להיכשל ולהרגיש רגשות קשים. הוא יפעל מתוך הישגיות ופרפקציוניזם, לא מתוך שאיפה למימוש עצמי, אהבת הדרך והתשוקה לעשייה עצמה.

גם אם אתם נמצאים מצדה השני של קשת ההורות - "רוצים רק שהילד יהיה מאושר", מונעים ממנו כל התנסות מאתגרת, סבל או תסכול, אתם לא מגדלים מצליחן, אלא ילד מוגן מדי, שיגדל ויאלץ ללמוד מבראשית כישורי חיים בסיסיים.

אז איך מגדלים את המצליחנים של המאה ה-21?

תתסכלו אותם...

כל ילד מתמודד עם אתגרים וכשהוא עושה זאת, חשוב שהאתגר יתאים למידתו ולגילו.

לפי מודל הזרימה, אם מדובר באתגר בדרגת קושי גבוהה מדי, הוא ייגרום לתחושות קשות של תסכול, כעס וכישלון ועלול גם לגרום להימנעות.

אם האתגר פשוט מדי ואינו מתאים לכישוריו של הילד, הוא יוביל לשעמום.

אתגר שמתאים לילד בדיוק יגרום לתחושה של זרימה - תחושה של הנאה וחוויה בה הזמן מאבד ממשמעותו.ועדיין, כדי לגרום לילדים להתקדם חשוב לתסכל אותם וחשוב לתת להם את האפשרות להתמודד עם תסכול.

אם תגישו לילד את הפתרון, בלי לתת לו להתאמץ או להיכשל, אתם מונעים ממנו למצוא את הפתרון בתוכו, לחוש מסוגלות ולהצליח.

היכולת להתמודד עם תסכול היא מפתח להצלחה, גם שלכם כהורים.

אם תלמדו להתמודד עם התסכול של ילדכם בהצלחה, תשפיעו על הצלחתו בעתיד.

אל תרפדו להם את הכישלונות

כשמשחקים במשחק קופסה או משחק הרכבה, נתקלים פעמים רבות בקושי, בכישלון או בהפסד.

אם הילד מבקש מכם עזרה, או שאתם מבחינים שהוא נמנע מהמשחק בגלל הקושי

אל תפתרו לו את הבעיה. הציעו לו דרכי התמודדות, למדו אותו לתכנן, לקרוא הוראות ולהתקדם בשיטתיות

אבל אל תעשו במקומו ואל תטשטשו את תחושת הקושי על ידי הצעת משחק חלופי.

כשאתם מספקים כלים במקום פתרונות אינסטנט, אתם זורעים את זרעי ההצלחה בעתיד.

עזרו להם למצוא את הפתרונות בעצמם

לא רק במשחק, אלא גם בסיטואציות חברתיות, לא תמיד הדברים מתנהלים לפי הציפיות או התכנון.

אם הילד שלכם רב עם ילד אחר, ובא אליכם לבקש עזרה, עזרו לו למצוא את הפתרון בתוכו.

זה קשה - כי הפתרון בידכם. למדתם מניסיונכם איך להתמודד עם מצבים מורכבים

ואתם רוצים להנחיל לילד את הידע שלכם.

זה המקום לשמור על איפוק ולשאול את הילד שאלות מנחות, כדי שיתחבר לרצונותיו האמיתיים וימצא את דרכו בסבך הרגשי.

למה זה חשוב?

ד"ר טל בן שחר, מומחה לפסיכולוגיה חיובית, מסביר את ההבדל בין אופטימליזם לפרפקציוניזם:

הפרפקציוניסט הוא מונחה הצלחה. ככזה הוא לא מקבל את התסכול, את הרגשות השליליים ואת הכישלון כחלק מהחיים.

הוא אמנם מגיע להישגים מרשימים אבל הוא לא מאושר ולא חש סיפוק מהישגיו.

כל טעות קטנה גורמת לו לחוש תחושת כישלון צורבת וליפול ברוחו והוא לא מסוגל לקום וליפול מחדש מתוך שמחה.

האופטימליסט רואה את המציאות כפי שהיא במלואה - הוא רואה את הכישלונות והטעויות כפי שהם - חלק מהמציאות כמו עונות השנה או הרי הגעש.

ולכן, כשהוא נכשל, הוא רואה בטעות חלק מדרכו להצלחה.

האופטימליזם נובע מהיכולת לשהות עם הכישלון, כמו גם עם ההצלחה. ואת המיומנויות הללו אנחנו רוכשים בילדות -

כשלא כל דבר מגיע בקלות, כשישנם לפעמים רגעים של עצב ואוזלת יד

ויחד עם זאת יש תמיד מי שיקשיב, יכיל ויתמוך, ולאו דווקא יפתור.

זהו תפקיד ההורים לילדי המאה ה-21

מאה של שינויים ותהפוכות שדורשת גמישות, נחישות ויכולת להתמודד עם שינויים.

מצרפת לכם כאן ראיון שלי עם מיכל צפיר, בו אני מדברת עוד על אומנות ההורות, אופטימליזם, פרפקציוניזם והדרך לגדל ילדים סטארטאפיסטים :-)

#כישוריחיים #איךלגדלילדיםמאושרים #אומנותההורות #מיומנויותחיים #מיכלצפיר