איך גל הפיטורים בטבע קשור אליך ואל הילדים שלך
רוב אוכלוסיית מדינת ישראל מורכבת משכירים.
חלקם הם עובדי ציבור ועובדי מדינה. פעם, מציאת עבודה קבועה כשכיר,
נחשבה כהבטחה לחיים בטוחים ומוגנים כלכלית, במיוחד אם הייתה זו עבודה במשרדי ממשלה או עבודה בארגון גדול המעניק קביעות ותנאי פנסיה טובים.
כיום, כשעובדי "טבע" עומדים מול שוקת שבורה, כולנו מגלים ש"תעודת הביטוח" לא שווה את הנייר שעליו היא נכתבה.
במציאות של המאה ה-21 עלינו לרכוש כישורים שונים לחלוטין מכישוריו של השכיר. עולם העבודה הולך ומשתנה במהירות ואנחנו חייבים להיות עדכניים, גמישים ויצירתיים, הקדמה הטכנולוגית יוצרת מקצועות חדשים שלא היו קיימים בילדותנו. יש אומרים שבעוד פחות מעשרים שנה ייעלמו כ-50% מתחומי העיסוק הקיימים ויחליפו אותם תחומי עיסוק חדשים. מה זה אומר על מקום העבודה של הילדים שלנו? מה אנחנו יודעים על הביטחון הכלכלי העתידי שלהם?
אני בטוחה שכל עובדי "טבע" חווים את הפיטורים כמשבר, ואכן, אובדן מקור הפרנסה הוא משבר משמעותי.
עבור חלק מהעובדים הפיטורים יכולים להיות מנוף
להזדמנויות חדשות, פתיחת דף חדש ודלתות חדשות ומימוש יכולותיהם וחלומותיהם.
היכולת להסתגל לשינויים ולצמוח ממשברים היא מיומנות נרכשת
והפיטורים בחברת "טבע" מהווים הזדמנות עבור כל אחד מאתנו, למקד את תשומת הלב במיומנות זו.
הפיטורים אקטואליים בכל בית:
זוהי הזדמנות ללמוד בעצמנו ולהראות לילדינו עד כמה חשוב להישאר תמיד במצב של פתיחות, התפתחות ולמידה (לאו דווקא פורמלית), כדי להיות עדכניים ויצירתיים. זוהי הזדמנות לחשוב יחד מה קורה לנו כשהסביבה הבטוחה שלנו משתנה ולבחון את דרכי ההתמודדות שלנו: האם נהיה לחוצים ומשותקים, או שאולי נהייה מעט עצובים ולאחר מכן נתחיל לחשוב על פתרונות יצירתיים?
כדי להקנות כישורי חיים, רצוי תמיד להשתמש בדוגמאות ובמצבים רלוונטיים.
דברו עם הילדים על המשבר בטבע,
ניתן להשליך מזה על עולמו של הילד ולדמות מקרה שהחבר הכי טוב שלו עוזב את הכיתה
והוא נותר בהרגשה של בדידות וחסר.
האם הוא ישקע בעצבות ויסתגר,
או שיאלץ לפתח חברויות חדשות - להתחיל מהתחלה וליצור קשר עם ילדים אחרים בכיתה עד שימצא חבר שמתאים לו?
הדרך בה ילמד הילד להתמודד עם שינוי וקושי,
הדרך בה ילמד להכיר את יכולותיו ולהשתמש בהם, לזהות הזדמנויות שייקרו לו בדרכו ולמנף אותן להצלחה, היא זו שתשפיע על התמודדותו כמבוגר בעולם שמרכיב חוסר הוודאות בו הולך וגדל.